Paz Regev פז רגב / תקווה

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתָּה בּוֹכֶה לְבַד בְּשֶׁקֶט
כְּבָר יָמִים רַבִּים שֶׁאֵינְךָ אוֹתוֹ אָדָם
פָּתַחְתָּ תְּרִיס, רָאִיתָ רַק חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ
מְכַסֶּה בָּתִּים וְשדוֹת וּפְרָחִים צֶבַע דָּם

וּמִי שֶׁאָהַב לָתֵת לְךָ יָד לֹא נִמְצָא פֹּה
אֵינְךָ יוֹדֵעַ אִם חַי הוּא עֲדַיִן אוֹ מֵת
אַךְ אֲנִי אִתְּךָ, תָּרִים אֶת הָרֹאשׁ רַק לְרֶגַע
כְּמוֹ שֶׁהָיִיתִי אָז, הִנְנִי כָּעֵת

הַדְּרָכִים שֶׁהָיוּ פְּתוּחוֹת כְּמוֹ אִבְּדוּ אֶת הַקֶּסֶם

וְאַתָּה כְּבָר אֵינְךָ מְנַסֶּה לְחַפֵּש פִּתְרוֹנוֹת
מַבִּיט אֶל הָאֹופֶק בְּעֶצֶב מִבֵּין הַשְּׁבָרִים
וְרוֹאֶה אוֹתָם חוֹזְרִים בְּתוֹךְ אֲרוֹנוֹת

עָבַרְנוּ מַסְפִּיק הִשְׁתַּנֵּיתָ לִי מוּל הָעֵינַיִים
בְּאוֹתוֹ יוֹם אָרוּר הַצֵּל הִתְלַבֵּשׁ גַּם עָלַי
גַּם אֲנִי עֲצוּבָה וְיָדִי הִיא קְצָרָה וְאִילֶּמֶת
אֲבָל הִיא תִּתְאָרֵךְ אִם רַק תִּתְקָרֵב קְצָת אֵלַי

לֹא רוֹצָה לְהַבְטִיחַ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה עַל הָאָרֶץ
לֹא יוֹדַעַת אִם מָה שֶׁאֹמַר בִּלְחִישָׁה יַעֲזֹור
אַךְ תְּפִלַּת רַבִּים עוֹטֶפֶת חָזָק אֶת כֻּולָּנוּ
וְתִקְוָוה אַחַת בַּלֵּב שֶׁאוּלַי יַחֲזֹר

מלחמת 7 באוקטובר