התעוררתי  מריח של אבקת חיים כתושה.
מישהו רצה להכין משקה, תרופה,
והיא יוצקת מים לכוס מעל הרעל:
בסוף זה מה שכל אישה מגישה לבעל.

אני לוגם ברצון בלי מחשבה לעצור.
ואין מי שירצה להביט לאחור.
הרעל, שזיהיתי כאהבה טהורה,
סודק לי את הבטן ואת עמוד השדרה.

איש עם שבר בבפנים,
נוסע במעלה חבל הטבור,
לנתק אותו מבסיס האם.

עם סכין חלודה.
עם מבט מפלדה.
מניח את הלהב בדיוק בנקודה.

נשמעת אזעקה עולה ועולה.
כולם באים לראות את הפלא:
תינוק שלא נולד והפך לחוד,
הגבר שאינו אביו ואמר: לא עוד

אחיות רק של עצמן,
ואישה, מביטות
בכתם ורוד שמרחף ממעל.

עכשיו כולן יודעות:
אהבה היא רק רעל.