|
הרים ידיים
מעל לכתף
מעבר לראש
עד לתקרה
גם הרבה מעבר לכך
נכנע
חיפשה השפה סליחה
ביקשה הלשון מחילה
להסתתר בתוכה
שחה שדרתו
לחצי הדרך
ירדה קומה
איבדה המבע
ירד על ברכיו
פקו רגליו
רפו מותניו
הזילו מים
נמלא חיל
נאחז חלחלה
ללא תכלית ותכלה
שופשפה הירך
ירך רכה
בשפת מדרכה
שובש כוחה
אסף ראשו
נפל אפיים
נגע בידיו בקרקע
ונכנע
איברים, איברים
תחת לחץ |
|
|
מאוד עצוב לי
שאביה האיום כבר
לא מכיר אותי,
אני יושב וניזכר
בתקופה היפה
שהייתה לנו,
זה היה הרבה
לפניי רצח
רבין!
מי חשב אז שמשהו
כזה יכול
לקרות!
ואני אפילו זוכר
איזו ג'ינג'ית
שסובבה לו את
הראש!
מצחיק איך נשים
מפרקות חברויות
של שנים!
יגאל עמיר, בטוח
מתמיד בנוסטלגיה
המשותפת לו
ולאביה הלא כל
כך איום כמו
שהוא חושב שהוא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.