היה אדם יהודי וזה סיפור אמתי,
שהשבת הייתה יקרה לו מאוד
היה לו מעט מאוד כסף,
אבל הוא היה חוסך כל השבוע,
לפאר את השבת בארוחות מפוארות
כך כל שבוע
והיה ליהודי זה שכן גוי,
שהיה עשיר מאוד,
אבל דל בנכסים רוחניים

רואים בכוכבים גויים,
אמרו לגוי העשיר,
שהשכן היהודי ש-דל בכסף -
יקבל את כל רכושו
כך רואים הכוכבים, אמרו
וכך נגזר משמיים

חשב הגוי לעשות תרגיל,
כדי להתחמק מהגזרה הזאת
הוא מכר את כל רכושו
וקנה בכל כספו מהרכוש -
אבן חן
את אבן החן תפר לבטנת כובעו
והיה בטוח שכך הונו שמור לו
אך יום אחד בלכתו בגשר מעל נחל -
העיפה רוח את כובעו של העשיר למים
הכובע נרקב, דג בלע את אבן החן
ולאחר זמן בדייג הגיע הדג לחנות דגים

יום שישי אחד, השבת מתקרבת
והדג עדיין לא נמכר
אז לא היו מקררים -
מה שלא נמכר - נזרק
לכן חשבו להציע את הדג שהיה גדול,
לאותו יהודי הידוע בכך שמפאר את השבת
בארוחות פאר
ואכן היהודי הזה מתחילת הסיפור - קנה את הדג,
הגיע לביתו להכינו וגילה את אבן החן
והתעשר בבת-אחת

לכן אמרו חז"ל וגם שלמה המלך,
שאי-אפשר לעשות תרגילים כדי
שרצון השם חס ושלום לא יתממש.
במקרה כזה דווקא התרגיל -
יגרום לרצון השם להתממש.