בַּלַּיְלָה הִתְחִילָה הַסּוּפָה לִגְאוֹת
זָלְגָה וְזָלְגָה עָלַי שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת
הִפְשִׁירָה אוֹתִי
הֵמֵסָּה אוֹתִי
בִּנְטָפִים נְטָפִים כֹּה עֲייֵפִים
הֵם זָרְמוּ מִמֶּנִּי בִּפְלָגִים שְׁקוּפִים
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִתַּחְתֶּיהָ
נִסְפָּג בִּתְהוּמוֹתֶיהָ
מַרְטִיב עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ
רְגָעַי הַמְּתוּקִים נָזְלוּ אֵלֶיהָ
בִּזְרִימָה אִטִּית שֶׁל הָרוּחַ
אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל הַמָּלוּחַ
אל הים אֶל הַיָּם הַפָּתוּחַ
עַד שֶׁבַּבֹּקֶר שֶׁבָּא כֹּה זָרוּחַ
הֵם לֹא מָצְאוּ אוֹתִי יוֹתֵר שָׁם
וְרַק הַיָּם הַגָּדוֹל רַעַשׁ וְנָהַם.

דן ספרי  ©