[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








באתי לצבוע את הקירות לבן
ולפזר שלג על הרצפה והרהיטים
אנשים כבר לא גרים כאן,
לפחות לא אנשים חמים
פסלי קרח גרים כאן

וכשהחורף הקשה הקר ייגמר
הם לא יחזרו ל-מה שהיו פעם,
כמו בסרטים המצוירים
הם יהיו נמסים
הם יהפכו מים בהתחלה לרגליהם
ואז במקומם תהיה רק שלולית

ולא, לא יהיה מה לעשות עם המים האלה
אסור לשתות את המים, המים יגרמו לטירוף הדעת
אסור להשקות במים האלה צמחים ופרחים
כי הם יהפכו לצמחים ופרחים טורפים
ולא להזרים את המים לתוך הביובים
כי לטאות מהביובים שילגמו מהמים -
יהפכו לתנינים ענקיים

יש רק לעזוב את המקום ולהניח לו
ולחכות שהמים יתאדו מאליהם
רק אז אפשר יהיה להחזיר חיים לחדרים
עם ילדים צוחקים, מסיכות ורעשנים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"זה כמו כל
הבלונדיניות
האלו שמסתובבות
עם הכלב שלהם
בצפון תל-אביב,
וכשהוא מחרבן הם
אוספות לו את
החרא בשקית
ניילון.

אז באמת תודה
שאספת את החרא,
אבל מי בכלל
רוצה לגעת בך
יותר.."



ציטוט אחד
המרצים המרתקים
ביותר שהיו לי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/5/24 13:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קאבנוס תבורי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה