הלוואי שמחר נתעורר לבוקר זורח
ציפורים יצייצו עוד לתוך הערות
אני אוהב אותך
ואתה פורש לי שמיים
וכמו כל דבר -
זה חולף, העצב חולף

ריח גשם ועשן סיגריות
בלילות מתחת לעננים לא רואים כוכבים
כל מה שהובטח קורם באטיות עור וגידים
גם בבדידות נמצא נחמה

הלוואי שמחר נתעורר לבוקר זורח
טיולים מקיר לקיר באושר מתוק שלא נגמר
מבטיח לתת ולנחם ככל האפשר.

ראיתי את התמונה צונחת
מגג של מאה קומות
אל הרחוב המאובק מלא החול
ונרמס ברגליי עשרות פוחזים
עת רצועות העור מתפזרות -
אלף רוחות השמיים
והרוק בפיהם מלא רעל
וזאת כי לא הכניסוני אל ביתם

אך בבית הקט בעמק הקט ברחוב הקט
תלויה התמונה גדולה ומרוממת
אף ללא סדק דק על הזגוגית
וכולה תפארת
והיא מרוממת
מעשי ידיים צדיקות
שנטוו בתקווה של עיניים
צעירות ומלאות תקווה ותום
ואמון
בצדקתה של הדרך

אך ידיים מרושעות בחשו בה
והפכו אותה לבלבלה

כעת היא מרוממת מ-כל בשר
וכנפיה ב-צל חסד כנפיי השכינה
ששורה עליה 24/7
לנצח
באוקיינוס ענק אינסופי של חסד
בו היא טובלת
וכולה אושר.