מה הבעיה שלך?
- אין לי בעיה, הכול בסדר.
- אתה משוגע.
- מי קבע?
- זה כתוב בתיק שלך.
- תיק זה רק ניירות, דיו,
מילים על מילים, מילים לא אומרות דבר.
- כתוב שאתה משוגע.
- משוגעים אלה שכתבו את זה.
- אתה טוען שאתה לא?
- לא מה?
- משוגע.
- ברור שאני לא,
מה, את לא יודעת את החיים?
- מה זה החיים?
- דינמיים, משתנים, כמו להבה.
- למה להבה?
- כי להבה משתנה.
- להבה אוכלת.
- את החיים.
- אתה אוכל את החיים?
- אני עושה את שלי.
- ומה זה שלך?
- אלוהים קובע.
- ומה עושים אחרים?
- אלוהים קובע.
- אתה מאמין גדול באלוהים?
- כן.
- אתה מאמין גדול באלוהים.
- כן.
- מה אני עושה פה?
- את בובה של אלוהים.
- למה בובה?
- כי אין לך יראת שמיים.
- זה הופך אותי לבובה?
- כן.
- למה?
- כי יראת שמיים היא הבחירה היחידה.
- אני מחליטה מה לומר.
- נדמה לך.
- מה זאת אומרת?
- אלוהים מניע את פיך.
- אז אני מדברת דבריי אלוהים?
- כן, אבל מאוד משובשים.
- למה משובשים?
- כי את בובה טיפשה.
- למה טיפשה?
- כי אין לך יראת השם.
- אני יודעת שהוא קיים.
- אבל את לא בוטחת בו.
- למה אתה חושב כך?
- אחרת לא היית מדברת אתי.
- למה לא הייתי מדברת אתך?
- כי היית חושבת שהדרך שלי שם שמיים.
- זה היה גורם לי לא לדבר אתך?
- כן.
- למה?
- כי את מנסה לתקן אותי,
ואם הייתה לך יראת שמיים
היית יודעת שהכול לטובה.
- גם קלקול?
- בעינייך זה קלקול,
אבל כן, מה שלא קלקול.
- יש לך מצח גבוה.
- אלוהים נתן לי.
- מה עוד הוא נתן לך?
- הרבה ניסיונות והרבה עוצמות להתגבר עליהן.
- כמו מה?
- כמו הרגליים שלך.
- מה יש לרגליים שלי?
- הן חשופות.
- אני לובשת גרביונים.
- הן חשופות.
- זה מגרה אותך?
- כן.
- ואיך אתה מתמודד עם זה?
- זה ניסיון, ועל ניסיון מתגברים.
- למה מה היית רוצה לעשות?
- לא חושב על זה,
אבל הייתי רוצה לרדת לך.
- ואתה לא חושב על זה?
- לא.
- למה?
- כי על ניסיון מתגברים.
- אבל אמרת את זה,
אם אמרת בוודאי חשבת על זה.
- על ניסיון מתגברים.
- אתה מרגיש לא בנוח?
- המקום הזה נראה כמו חדר ניתוח.
- זה מטריד אותך?
- כן. למשל, מה זה
הפסל הזה של מוח מול העיניים שלי?
- זה פסל.
- למה מוח?
- כי זה חדר טיפולים.
- את חושבת שמחשבות באות מהמוח?
- כן. אלא מאיפה?
- מהנשמה. המוח הוא סתם כלי פשוט.
- אז אני צריכה לשים פה פסל של נשמה?
- את יכולה לנסות.