ברט שביט / ניצב |
כי היה משעמם לי
הרוח פה מעיפה דברים
אני נשאר ניצב
הבן-אדם פותח כל הזמן חלונות
בשבילי הם תמיד סגורות
לפעמים אני יחף ועירום,
עומד במים קרים,
קלוף ומגולח ראש
אבל אם יש שכבות,
לא סתם יש שכבות
כמו מבצר מבוצר שרוע על המיטה
ומזיז את החיילים על הבד המשובץ
אבל אין אויב
האתגר הוא מול עצמי
את מי אני מנסה לנצח,
אם לא את עצמי
להישאר חי ונוכח,
מול המבטים התמהים
מעולם לא הבנתי,
למה שיבינו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|