|
תליתי את עצמי לייבוש מ-חוץ לחלון
נכנסתי לחדר אחרי ששטפו אותו
החדר היה צח ונקי
מי ששטף אותו לא היה שם
היה רק השעון הישן הכתום,
הוא לא פעל
ראיתי אותי משתקף כמו הייתי מת
פעם הייתי אוכל ארוחת צוהריים
וגם בוקר וערב
פעם היו מים זורמים
ויתרתי על הערק והכנתי לי קפה
על כל לגימה הרגשתי -
שאני מתייבש יותר ויותר
לא היה בקפה סוכר ולא חלב
רק פולי קפה טחונים ומים רותחים,
בכוס קטנה
שמעתי את עצמי קורא ברחובות
אבל לא ראיתי אותי
חיפשתי אותי דרך החלונות
חיפשתי בחדרים
אלוהים לקח אותי, נשארתי לבדי
היו ארגזים של זיכרונות שהועלו באש
ועליהם בובה נשרפת
תלויה מהצוואר על ענף עץ
הבובה נעה בייסורים
ארגזי הזיכרונות נשרפו לאט
לא היה לי שיער ראש
וסכין הגילוח אבדה. |
|
|
אני חותמת רק על
חצי מהסלוגנים
בשמי, בשביל לא
לבאס אותכם
מהכמות שמאשרים
לי...
-מייפל צנועה
ויורדת לעם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.