אֲנִי יוֹדַעַת לְהַפְעִיל אֶת שְׁתֵּי  יָדַי
וְהַמּוֹחַ שֶׁלִּי פּוֹעֵל עַל שְׁנֵי חֲצָאָיו
מַרְגִּישׁ וְחוֹשֵׁב בְּיָמִין וּבִּשּמֹאל.
וּלְמַזָּלִי יֵשׁ לִי עֲדַיִן שְׁתֵּי עֵינַיִים וְרַגְלַיִם
(אֲבָל חֲסֵרִים לִי כִּיס מָרָה וּטְחוֹל).

אָז לָמָּה,
אֵלֶּה קוֹרְאִים לִי סְמוֹלָנִית  בּוֹגְדָנִית
וְאֵלֶּה יְמָנִית מַסְרִיחָה?
וַאֲנִי רַק רָצִיתִי לְהַגִּיעַ הַבַּיְתָה בְּשָׁלוֹם
לְהַאֲכִיל אֶת הַכְּלָבִים
וּלְשוֹחֵחַ עִם הַשְּׁכֵנָה.

כֵּן אֲנִי יוֹדַעַת הָעוֹלָם  שֶׁלִּי
פֻּצַּל לִשְׁנַיִם שָׁחֹר וְלָבָן
וְאֵין מַעֲבָר.
וְכָל תַּתֵּי הַצְּבָעִים
נִשְׁאֲרוּ בְּקוֹלְנוֹעַ
לְהַזְכִּיר שֶׁגַּם אָפֹר
יָכוֹל לִהְיוֹת צֶבַע נֶהֱדָר.
אֲבָל עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ
לְאֵיזוֹ קְבוּצָה הוּא שַׁיָּיךְ.


2015