שלום לכל מי שהגיע עד לכאן,
אתן רושמות במין שנינות קצת עצלה.
הלילה אני שוב לבד, יש זמן,
לשקול להעניק לך מחילה,
לשם תוכלי לזחול, להתחבא,
לשכב בלחש עם חצי עולם.
אני וכל מי שנשאר בחוץ,
נחמיץ חיטה המהולה בדם:
פולחן עתיק של נקמה עצמית.
מכים על חטא קדמון שלא ביצעת,
ונשבעים לחזור לזכור לעד,
מה טעם הדם של ילד לא נולד.
ולא אגרור אותך החוצה לעולם.
בשדות חיטה היום כבר אדמדם.
ולא נחרוש תלמים של עתידנו,
הכל יצמח היטב גם בלעדינו.
שלום לך אם הגעת עד כאן,
אני רושם את עיקרי המפלה.
לך יש מקום ויש גם זמן,
אני כבר מתרחק באפילה. |