זר בן בלי בית / נבנה איתן נופל |
ממך, זה
לא גורע, אולי
מוסיף לאגו עוד משקל.
לבד, נוהג, העור
ספוג ריחות, אני מביט בשקט,
במראה:
חבל.
זמן לא נותר לנו, רק
להתאבל. הלב עולץ, המוח
מסרב עוד לעכל.
כמעט
אני שוכב איתן כי הן לא את.
חיים קורים מהר, מתים לאט.
מנגנונים נוטים להשתכלל,
הכביש שחור, לילי, אפל.
וכל מה שנבנה איתן נופל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|