לפעמים קווים נמתחים באלכסון
לפעמים קווים מתאבדים
לפעמים הם פשוט מתאדים,
כאילו הם עשויים מים

והאיש מדליק סיגריה
כמו האור בחשיכה
לבו מחרבן לתוך המעיים.

הצל שלי היה כתם אדום של כאב
בהתחלה הוא הציץ דרך חור המנעול
ואז הוא כיסה את התקרה.

כל שירי הארס בעולם
מתנקזים אל הנמלים האדומות
והנמלים עוקצות
את כל שירי הארס בעולם.

אוכלים בוטנים, אגוזים ושקדים
שותים קפה מר
מצחצחים שיניים עם משחה חריפה
ויהודה פוליקר דוקר בלב
מנציח בדידות ממוסגרת במסגרת דוקרנים

ככה בלילה בין שינה לפיכחון
כשאתה צמא לגזוז אדום מתוק מסוכר
המים הם פושרים כמו הלב,
כשאתה שוטף שיניים ופה
הנשימה מתקצרת לסיגריה
השעון חסר הרחמים אומר שהלילה עוד ארוך.