הכי קרוב לבד הלכתי לי לישון.
לקחתי את הדובי, הדובי הטוב.
התחפרתי היטב מתחת לשמיכות.
כיסיתי את ראשי כדי להיעלם.
וחיבקתי את הדובי חזק-חזק.

אבא צעק במטבח על המיקרוגל.
מ-עבר לקיר הגבר הגברי צרח על אשתו.
שתי קומות למטה האימא צעקה על הילדים שלה.
אבל בי לא יכולים לפגוע,
כי נעלמתי מתחת לשמיכות.

הזמן נקף, נים לא נים.
הלילה המנחם ירד
כמו שמיכה שחורה קלה מנחמת.
לאט-לאט הרחוב שקט יותר ויותר,
עד שהייתה דממה.

רק אז כמו הקצתי.
בדקתי בחושיי את הסביבה.
כן, זו לא דממה של אשליה,
אלא דממה אמיתית.
ואם יש שקט אז אין רעש.

הבטתי סביבי והגחתי מ-מתחת לשמיכות.
מתחתי מעט את איבריי.
נטלתי סיגריה ועישנתי
ואז קמתי להשתין.
אני אוהב להשתין,
אני לא יודע למה.

נטלתי ידיים והבטתי לרחוב מהחלון.
כמה הרחוב יפה כשהוא שקט.
כמה הוא יפה כשהוא כמעט ריק.

חיפשתי את הירח.
מצאתי אותו שומר סודות.
השמיים לא יכולים להיות יפים יותר
כשהם משובצים יהלומים.