כָּל עוֹד זוֹכְרִים, הֵם עֲדַיִן חַיִּים
שׁוֹכְחִים עַוְלוֹת, מְצוּקוֹת, מְרִיבוֹת, מַאֲבָקִים.
וְרַק הָרְגָעִים הַיָּפִים  זוֹהֲרִים בּוֹהֲקִים
כְּיַהֲלוֹמִים.

וְשֶׁלִּי
עַל עָנָן קָטָן הַשְּׁלִישִׁי משמֹאל

מְעַיֶּנֶת בְּסִפְרֵי רְפוּאָה וָדַעַת
הַכֹּול הִיא צְרִיכָה לְהָבִין.
אַךְ כְּשֶׁאֲנִי אֶבֹּל,
יִתְרוֹקֵן הֶעָנָן הַקָּטָן, הַשְּׁלִישִׁי מִשמֹאל
וְאוּלַי אֲנִי אָגוּר בּוֹ לִזְמַן מָה
עַד ש.. אֶשָּׁכַח וְאָז
אֶת מְקוֹמִי יִיתְפֹּס דַּיָּר חָדָשׁ.
אַשְׁאִיר לוֹ פֶּתֶק שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח
כָּאן זֶה דִּיּוּר זְמַנִּי.

עַד    שֶׁתִּשָּׁכַח.