|
שעון היד שלו היה חסר רצועות
הוא פשוט היה מדביק
את השעון במעלה כף היד
משקיע אותו לזרוע כמו מטבע בתוך פלסטלינה
כל פעם שקם בבוקר
כל פעם לפני שישן
כל פעם שהתקלח או הדיח כלים
בכף יד ימין היה לו צג מחשב קטן
בתוך כף היד, ממש
בו הוא קרא הודעות והתעדכן בחדשות
ואת משחקי המחשב שלו הוא שיחק במציאות
הוא היה חבר מאפיה, מה קוראים גנגסטר
ועמל לטפס במעלה ההיררכיה של הפשע
כשהוא שורף חנויות ומחסל אנשים
מאיים ומענה וסוחט
אבל הכול רק ב-כאילו,
כי האנשים שהוא טיפל בהם -
לא היו אמיתיים
הם היו דמויות בצורת הולוגרמות שאפשר למשש
וכל יום בבוקר הוא אכל שמנת ופרוסת לחם
ובערב מתארח במלונות פאר בתוך המחשב
שעיצב בשבילו עיר פשע שלמה
אסור היה ליותר משחקן אחד לשחק באותה הפלטפורמה
כדי שלא ידברו עם בן-אנוש כמוהם
לכן כשהוא שיחק -
כולם היו ב-כאילו ולכן הכול היה מותר. |
|
|
משפט אחרון לפני
המוות:
"כשנגיע לגשר
נחצה אותו"
המכבייה 97.
זהו, גמרתי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.