|
פרחים של קטיפה
רוצים לאהוב אותך
בגוונים רבים של שמחה.
חורף בי נוהה אחריך
מונה עקבותיך
ללא מנוח.
ואני זיכרונות פועמים
כאדוות נושמים חלל
היותך. |
|
|
למה בהרבה ספרים
בתנ"ך, בסוף
שלהם, אחרי
שהפסוק האחרון
נגמר, כתוב
חזק!
??????
יש למישהו
תשובה?
-התלמידה הסוררת
של שי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.