|
מדמיין את הציפור
דואה בין חדרי חיי
נוקשת על דלתות
שפחדתי להודות
בקיומן.
רואה את הציפור
צוללת אל תוך חלומותיי
מתרסקת על גבעות
בין דמעותיי.
נפש תמימה שלא יודעת
שהריחוף הזה מעליי
מערער את השליטה
הזעומה באמת
הקלושה ביותר
שיש לי עליי
שיש לי אולי. |
|
|
(ילדים, בסלוגן
זה אבד ההומור,
אנא מצאו אותו
וצבעו אותו
בצבעים עליזים
ואו אז שלחו
אותו אל הבחור
החביב שמאשר את
הסלוגנים
שיעיין, ישפצר
ימחזר ויאשר את
הסלוגן החביב
שלכם, בהצלחה)
בוליביה.
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.