|
בחנות הספרים של משרד הבטחון
אוחז בהיסוס מר
פיסות מופשטות של אמנות.
מתחת לבית השחי נמחצת
'תת הכרה נפתחת כמו מניפה'.
ששש...
שקט בבקשה
מישהו ישמע
אל תגידו בקול
שירה.
אל תלטשו בי עיניים
אל תביכוני ברבים
הרי מייד אגש בצעדים בוטחים
אל הקופה,
המוכרת תאחוז גם היא
תנעץ בי את עינייה
כלא מאמינה
תיבהל,
תבלע אותי במבטה,
תציץ בספר בשנית.
'זה מתנה', אתנצל
'תעטפי אם אפשר...'
ואביט משותק סביב.
היא תחייך...
תעטוף את מה
שנחוץ להסתירו.
בערב אני אתרגש. |
|
|
עבודה, דירה,
מחשב, מכונית,
מצלמה דיגיטלית,
מערכת סטריאו
חדשה, טיול
לדרא"מ, טיול
לניו זילנד,
לעשות סקי,
לעשות קורס
צניחה חופשית,
למצוא אהבה.
הדברים שחסרים
לי כדי להיות
מאושרת. לא
בהכרח לפי
הסדר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.