|
קפה שולחן חוצץ
נר נאבק בלהבה מתכווץ
ג'אז מרמקול בוקע
מביט בך ויודע.
ליד ממול עוד נוכחים
חלקם חליפות עטויים
ממול ממש מולי את
יד אוחזת לב קראת.
ראית איך ניגרה לה דמעה
חייכת ידעת זאת אהבה
הושטת אצבע ותפסת
מאוהב ללחי שאהבת.
לך קרן של אור וברק
לך רוח נשמה לא רק
לך אשלח רעות אהבה
לך שלך את האהובה. |
|
|
הכניסו לי לחדר
אחד, רק בן
שמונים ושש וכבר
בכסא גלגלים.
אני חיכיתי עד
שמונים ותשע
לפני שהעזתי.
לנוער היום אין
בושה.
זקן הבמה החדשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.