בקצה של הקרחון
עומדת את
שפויה מקרח
כשבקשת אש
איזה עצמה
כמה להרים
אישה בונה
ואשה יכולה להחרים
כמה איפוק כלפיי היה בך
אפילו שעל זה עצמו אני כועס
כמה סיפוק ויתרת בשביל
חייך ומשפחתך
הייתי רוצה שתשברי בשבילי
שתשברי את הקרח
אני לא שפוי מקרח
כי בקשתי אש
אבל ממך אני כבר לא מתאכזב
נשך אותי בתחת הזאב הרשע
הוא בלע את בנותיי
כמו את כיפה אדומה | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.