עמדתי על שפת הגג. הסתכלתי למטה, אל הסמטה החשוכה בה התעתדתי
לנחות, והיססתי.

לא היססתי כי חשבתי שאולי כדאי לי להשאר בחיים, לא. לא חשבתי
על זה אפילו לרגע. בעיקר הססתי כי שאלתי את עצמי אם באמת כדאי
לי לעשות את זה ככה. איזה מסכן אחד יצטרך למצוא את הגופה שלי,
אחרי הכל. מצד שני, יש לי בכיס ארנק עם די הרבה כסף, אני בטוח
שזה יעזור לו קצת לקבל את העניין בקלות.

טוב. היה לי זמן להסס כבר קודם, עכשיו הזמן למעשים.

אם רק הייתה לי מוטיבציה כזאת כשהייתי צעיר יותר.

עצמתי את העיניים, וצעדתי קדימה.

הנפילה בהחלט הייתה מעניינת. אני חושב שהשארתי את המעיים שלי
על הגג, ואת הלבלב איפשהו בקומה העשירית. ככה זה הרגיש לפחות.
הנחיתה הייתה אפילו יותר מעניינת, כי לא הרגשתי אותה בכלל.

אז ככה זה מרגיש בעולם הבא, חשבתי לעצמי. כאילו לחי ימין שלך
מחוברת למדרכה.

פתחתי עיניים. מסתבר שזה לא העולם הבא, ולחי ימין שלי פשוט
באמת הייתה מחוברת למדרכה.

לידי עמד מישהו שחייך אליי, והציע לי את ידו לעזרה.

״דרך מעניינת למות.״ הוא אמר לי. ״דווקא ממך לא ציפיתי לזה.״

זה הולך להשמע קצת מוזר, אבל אתם תאלצו להאמין לי. זה היה
השטן. לא היו לו קרניים, או עור אדום, או קלשון או משהו כזה.
אבל פשוט מלראות את הפנים שלו יכולתם לדעת. הם היו שילוב של כל
אדם ששנאתם, לא ידעתם שאתם שונאים, וכל אדם שחשבתם שאתם
אוהבים. וגם הייתה פשוט תחושה כזאת שנובעת ממנו.

בשל היותו השטן, החלטתי לקום בעצמי ללא עזרה ממנו.

״אתה השטן,״ אמרתי.

״יכולת הבחנה מדהימה.״ הוא קד בלעגנות וחייך ב, טוב, בשטניות.

״אז אני מת,״ אמרתי.

״יכולת הבחנה קצת פחות מדהימה.״ הוא אמר, ודקר אותי בכתף במחט
ששלף משום מקום.

״אאוץ׳.״

״הנה, האם זה היה כואב לך אם היית מת?״ הוא שאל.

״אין לי מושג, עוד אין לי נסיון עם זה ממש,״ אמרתי.

״אה, כן,״ הוא אמר. ״זה קטע כזה איתכם, למות רק פעם אחת. למה
קוראים לכם בני תמותה אם כל הקטע של התמותה קורית רק פעם אחת?
זה כמו לקרוא למישהו בן זונה אם אמא שלו שכבה רק עם מישהו אחד
במשך כל חייה.״

״אני לא ממש יודע, אפשר לחזור רגע שוב לנושא של האם אני מת?
בעיקר, אתה יודע, למה אני לא מת?״ שאלתי. ״אני חושב שהבהרתי
למדרכה די טוב שאני רוצה שהיא תגמור עם זה.״

״אני הצלתי אותך.״

״אה.״ אמרתי.

״אני מניח שזה לא בדיוק הסימן הכי טוב, כשהשטן מחליט שאתה צריך
להשאר בחיים,״ המשכתי.

״כן, ברוב המקרים אתה צודק.״

הוא הסתכל עליי.

בהיתי בו בחזרה.

זה המשיך ככה לכמה שניות.

״אז אני יכול בבקשה לדעת למה הצלת-״

״אה, כן, כמובן.״ הוא אמר באדיבות. ״תבין, אתה חשוב ביותר למה
שנקרא ׳התוכנית השטנית,׳״ הוא עשה מרכאות בידיו וקרץ. זה היה
יכול להיות משעשע אם זה לא היה מילולית השטן. ״למעשה, החישובים
שלנו הראו שאתה בעל השפעה אדירה ביותר על הצלחת התכנית שלנו.״

״מדהים,״ רטנתי.

״כן!״ הוא חייך אליי.

״זה נאמר בסרקסטיות.״

״אני יודע, אני זה שהמציא את הקונספט הזה.״

״אתה רק גורם לי לרצות לעלות לבניין אחר ולקפוץ ממנו עוד
פעם.״

״למה?״ הוא שאל. ״אתה לא מרוצה לדעת על החשיבות שלך בעולם?״

״אולי הייתי מרוצה אם היית אומר לי שאני עתיד לשפר את חייהם של
מיליוני אנשים, או שאני הולך ליצור את פרדי מרקורי הבא או
משהו. ממה שאמרת נראה יותר שאני עתיד ליצור את ג׳סטין ביבר
הבא.״

״אל תדאג, לדבר כזה אפילו אני לא מסוגל להביא את עצמי לעשות,״
אמר השטן. ״חוץ מזה, אני חושב שהבנת אותי לא נכון. תבין,
התכנית השטנית זקוקה לאנשים רעים.״

״אה,״ אמרתי.

הפוגה קלה.

״זה לא ממש הופך את המצב למובן יותר.״

השטן נראה מעט מתוסכל. ״טוב, מיהם אנשים רעים לדעתך?״

״שאלה מעניינת,״ הרהרתי. ״אני מניח שאלה אנשים שכופרים
במצפונם, ושנהנים מהרס. אלה אנשים שמול כל ראיה שלפיה מה שהם
עושים הוא רע, יתאכזבו מכך שלא הרעו עוד יותר.״

״אה וואו,״ אמר השטן. ״זאת הגדרה מפוצצת. אם תסתכל כאן,״ מילון
הופיע לי ביד, ונפתח בעצמו. ״תראה הגדרה פשוטה יותר.״ הוא
הצביע על שורה במילון.

רוע - היעדר הטוב.

״אוקיי, אז רוע זה כשאין טוב.״ אמרתי. ״איך זה עוזר לי?״

״איך בני אדם הם כל כך טיפשים והמציאו את מכונת השערות סבתא,
זה מעולם לא יהיה לי מובן. אתה אדם טוב!״ הוא צרח לי בפנים.

״זה לא מרגיש כמו משהו שהשטן אומר למישהו אחרי שהוא הציל
אותו,״ אמרתי בהגיון, לדעתי. ״בדרך כלל זה כזה ׳אתה הולך
להשמיד את היקום ולאכול את ישו בעודו בחיים.׳״ הסתכלנו אחד על
השני. ״או משהו כזה. לא יודע, אני לא נוצרי, אני לא סגור על כל
הפרטים.״

״אוקיי,״ השטן נראה כאילו הוא מרסן את עצמו. ״אני אסביר את זה
פעם אחרונה. המטרה שלי היא שיהיה כמה שיותר רוע בעולם. אתה
יודע, כי אני השטן וכל זה.״ הנהנתי. ״טוב, רוע קיים באופן יחסי
לטוב. אם תגיד לילד היום שתיקח לו את הפלייסטיישן, הוא יבכה,
או יקרא לך סקיבידי טוילט או מה שזה לא יהיה. אם תלך לילד
באורוגוואי לפני שלושת אלפים שנה שתיקח לו את הפלייסטיישן, הוא
ישים אותך על המוקד ויקריב אותך לאלים שלו בטקס ריקודים מרהיב,
כי מבחינתו המצאת מילה עכשיו, וזה אסור. הבנת את האנלוגיה?״

״הצגת אותה בערך בצורה הכי גרועה שאפשר, אבל אני חושב שכן.״

״יופי, אז זה אומר שבשביל שרוע יהיה רוע אמיתי, חייבים לשים
נגדו טוב אמיתי. אם העולם יהיה מלא בניטרליות, או אפילו ברוע,
הסוכנים המרושעים שלי לא יהיו כל כך רעים בהשוואה לעולם,
וההשפעה שלהם תפחת.״

״חחח, ׳סוכנים מרושעים׳.״

״שתוק. וכאן אתה נכנס לתמונה. החישובים שלנו-״

״החישובים המרושעים שלכם.״ תיקנתי אותו.

״החישובים שלנו,״ הוא המשיך בקול רם יותר. ״מראים שלהציל אותך
יעלה את רמת הטוב בעולם בהרבה. מסתבר שבפעולות שלך בעשר השנים
הקרובות, החל מהיום, אתה צפוי לשפר את חייהם של עשרות מיליוני
אנשים.״

״רגע, אתה רציני?״

השטן הסתכל עליי וחייך בידיים פרושות. ״האם אני אשקר לך?״

״זאת אומרת,״ אמרתי, ״אתה מילולית השטן.״

״טוב, אני לא משקר לך,״ הוא אמר. ״נראה לך שאני שמח לגרום לבן
אדם לא להתאבד ואז גם לטעת בו תקווה להמשך חייו?״

״באמת שאין לי מושג.״

״אני עושה את זה רק בגלל שזה עוזר לשנינו,״ הוא המשיך. ״אתה
זוכה לחיות חיים מספקים ויעילים, ואני זוכה לעוד קצת טוב בעולם
לספק את הרוע שלי.״

״חיים מספקים ויעילים,״ מלמלתי לעצמי בחולמניות. הסתכלתי על
קצה הסמטה, בה אור הרחוב התפלש. ״אולי באמת כדאי. רגע,״ אמרתי
ופניתי שוב לשטן. ״אבל מה שאתה אומר בעצם זה שאם אני אמשיך
לחיות זה בסופו של דבר יביא יותר רוע לעולם.״

״זאת אחת האפשרויות.״ הודה השטן. ״אבל באמת, אין דרך לדעת. הכל
תלוי בבחירה החופשית, ומה אנשים עושים איתה. אם בסופו של דבר
יבוצעו מספיק בחירות נכונות, או לא נכונות, אני מניח, תלוי איך
מסתכלים על זה, אז כן, הרוע יבוא לעולם ואתה תהיה שותף קטן
מאוד בזה. אבל זאת הבחירה החופשית של אנשים אחרים. כל מה שאתה
יכול לעשות, זה לבחור האם לעשות טוב, או לעשות רע.״ השטן תפס
אותי בכתפיי והוביל אותי אל קצה הסמטה.

״תשתמש בבחירה החופשית שלך.״

הסתובבתי חזרה אל הסמטה. השטן נעלם. הסתובבתי חזרה.

בצדו השני של הרחוב ישב על המדרכה מתחת לשלט של איזו חנות אדם
מכוער ומוזנח עם עיניים חצי עצומות, ובגדים מרופטים.

טוב, אם נועדתי לעשות טוב, כדאי שאתחיל עכשיו. לא יכול להיות
שאני באמת אשפיע על העולם לרעה אם אעזור לאדם מסכן ברחוב. ואם
באמת אעזור לכל כך הרבה אנשים כמו שאמר השטן, אולי זה יעזור
לאנשים לבצע בחירות טובות, והרוע לא יבוא בכלל!

שלפתי את הארנק שלי מהכיס, והתחלתי לחצות את הכביש, לעבר האדם
שאיתו אתחיל את המסע שלי לעבר טוב כלל עולמי.

כשהגעתי לאמצע הכביש פגעה בי המכונית, והפסקתי לחשוב על טוב
כלל עולמי וטוהר האדם. הפסקתי לחשוב, נקודה.

״אוי, תקוות שווא,״ גיחך לעצמו האיש בעל הפרצוף המטריד שישב על
המדרכה. ״מצחיק כל פעם מחדש.״