מומי מרקס / פלופ |
בגלל שיש לי שעון
כאילו כמה דברים כבר יש לי
היא זרמה הלאה עד העונג הבא
קוננתי על ספסל לאדם זר,
שעשה מזה שיר
הייתי המלכודת, שבוי ללא תקווה
בן-אדם לשתות אתו,
להעביר אתו את הלילה
כשהוא תלוי על הצלב,
עם חרב נינג'ה בגב
ושנינו עפים כל הדרך לסנטה-פה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|