|
שעתיים
זה הזמן שיש לי להביט בעינייך
פעם בארבע שנים
שעתיים
לרצות לגמוע את שפתותייך
ללטף את לחייך
ולצבור זיכרונות לעוד ארבע שנים
שעתיים
שהזמן עומד מלכת
והשעון אץ לו אץ
שעתיים ואת צריכה ללכת
ואני בתוכי נחמץ |
|
|
ואללה, זה הורג.
אלברט דינמיט
ברגע של הצתה
מאוחרת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.