|
ראיתי עצמי מתמקח עם סוחר עתיקות
על כד שמן שהיה שלי פעם,
בגלגול קודם כלשהו
הוא דרש מחיר מופקע
והיה אטום כמו קיר לבנים
אמרתי לו זה שלי,
מנסה להשיג חזרה רק את מה ששלי
הוא עשה תנועה מזלזלת עם הידיים
וגירש אותי
חזרתי כעבור חצי שעה
חטפתי את כד השמן וברחתי
הוא צעק כמו ילדה קטנה
רצתי כאילו רודפים אותי לקטול את חיי
למרות שאף-אחד לא רדף אחריי
אחרי זה נרגעתי ושפשפתי באהבה את כד השמן שלי
אימא שלי שהייתה צעירה ויפה
הייתה יוצקת ממנו על גופה
ואני התינוק הייתי מסתכל בהתפעלות
על יופי האישה וגופה
והיא הייתה מתאדמת -
אתה עוד קטן
ומכסה את פניי בסדין
אני הייתי מנער את הסדין ממני
והיא הייתה אומרת שוב ושוב בקול שקט -
סליחה, סליחה. |
|
|
רעב?
תחשוב קוטג'.
משועמם?
תחשוב שכתבתי
משהו מצחיק.
- שפן קטן, מביא
אותה בהפוכה
לתנובה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.