זר בן בלי בית / כסנתוסיס |
כשמלקקים שוקולד מהעור שלה
הוא נהיה מריר.
נשימות מהירות שטוחות מאיצות
את התהליך האלכימאי
תולעי טקילה זעירות זוחלות מהלב שלה ומהבטן
והיא נעטפת בשוקולד עם חלבון.
אני ממשיך ללקק והיא צועקת בלי חשבון.
לטראומה יש טעם של אלכוהול זול.
הפה שלי בין הרגליים שלה
טועם הכול, מנסה
לייצר זהב מילדות שהושלכה
ונארזה בבקבוקי זכוכית אטומה.
כשמלקקים מהם טיפות
היא נאנחת:
חם לי ויבש
חם לי ולח
קר לי ולח
קר ויבש.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|