אני מתלבט איזה טעם יש לשירה.
אני מתלבט איך לכתוב על אהבה וגם על הקרשים ברצפה.
יש מקום שבו הם מתקלפים, ונחשף לעינינו
השחור הרקוב הזה שאין לו שם.
אני מתלבט איך לכתוב על השחור הזה ועל עצמי.
יש מקום שבו אני שחור ורקוב,
ואין לי שם.
אני מתלבט איך לכתוב לכם את שמי.
שחור? רקוב? על גבי הרצפה?
אין לי מקום
קרשים צפים על גלי סערות יישאו.
את השירה הזו יקראו רק השחפים,
הכול ישחיר ויירקב,
גם הים ייבש בסוף הימים.
ולשירה יש טעם
של מלח |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.