עול השנים עודו נוכח
הוא לא נשכח לא התבטל
דממה צחיחה מתוך שמיכה
כותב צרחה ומתעטף
נוטף זיעה, מרוץ עמום
מקיז דמו, תמיד לשווא
שנים ביליתי בריצה
מביך, נשאר תמים וצר
אני ניצב בצאת הצומת
המסע שלי מתפצל
משמעות קיצה בצורת
תכלית היוותה לי צל
אך הקץ בא בשמחה
נותרתי ערירי
צמא ובלי שככה
אני סתם הֵלֵך עם שרירים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.