פרפר אחר / מרפסת, סערה |
רואים את הברקים
ואת עיניו
גשם דקיק
מתגשם למבול
מעלינו
אי אפשר לראות
את הים בזעפו
קוצף בחשכה
אתה מקשיב טוב
כמו שאתה מדבר
בכל זאת זה כואב
רציתי חיבוק
(ותו לא?) ורק לא
ככה כמו זרים
אנחנו הפכים
כמו שני צדי מטבע
וסמוכים כמותם
אני נרכנת.
עוד. להתקרב מבלי
לזוז, מבלי לנשום.
כמה קל לך
להתרחק ממני.
מתי הספקת?
גליתי תהומה / של נפש תאומה
ברקים ורעמים / שתקתי המומה
עיניך הגלויות / בלב המהומה
ליבי נמלא בך / לא שחתי מאומה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|