חנוכה התשפ"ד
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת                                    
       

כְּשֶׁהַחַמָּה יוֹרֶדֶת בִּשְׁקִיעָתָהּ
וְיַשְׁבָנָהּ הַחַמִּים מִתְעַרְסֵל בִּתְנוּחַת בֵּין
הָעַרְבַּיִם
שׁוֹלַחַת נְשִׁיקוֹת אוֹר לַיָּרֵחַ,
עוֹלֶה בִּי עִזּוּז
וּמִיָּד מִתְיַשֵּׁב אֶל שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה
אוֹצֵר אוֹתָהּ בְּמַהֲלָכָהּ
בְּמִלָּה כְּתוּבָה
בְּעֵט נוֹבֵעַ, עַל נְיָר רַךְ

וּלְרֶגַע אֶחָד, לְמֶשֶׁךְ זְמַן הַכְּתִיבָה,
הַיְקוּם עוֹמֵד מִלֶּכֶת
מַמְתִּין לָהּ שֶׁתִּמְלָא עוֹנָתָהּ
וְדוֹחֵק בָּהּ, כִּי פָּנָה יוֹם לְעַיְפֵי דָּרֶךְ

אַךְ כָּל עוֹד הַמִּלִּים זוֹרְמוֹת דַּרְכִּי אֶל הַנְּיָר
כֹּחִי בְּמָתְנָי
עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ
וְהִיא נֶעְתֶּרֶת
וּמַמְשִׁיכָה לְהַתִּיךְ מֵימָן
וְאוֹר גָּדוֹל עוֹטֵף הַכֹּל
עַד מִילְיוֹנֵי בְּלוֹנֵי הֶלְיוּם יִזְרְחוּ בְּרֶחֶם
הָעוֹלָם

רַק אָז מֵנִיחַ עֵטִי
וְהִיא מְמַהֶרֶת לְהִתְכַּסּוֹת בְּעַרְפִלֵּי עֹנֶג
עַד הַשְּׁקִיעָה הַבָּאָה