בשביל לכתוב באמת ברצינות
צריך לקחת את הזמן ולהתפנות
להhכנס למצב
לספוג את המציאות ולסנן אותה
לחפש את הדבר שמביא הרגע
מתוך אין ספור אפשרויות
לבחור אחת
לוקח קצת זמן להפנים את העובדה
שבחרת
זאת נראית עדיין כבחינה
כאילו שכל האפשרויות פתוחות
כאילו שיש סיכוי שנמשיך
שהמסע עדיין לא הסתיים
למרות שהמזוודה פתוחה
וחלק מהבגדים כבר בארון
וארטליריית פקקי בקבוקי שמפניה
ירטו את כל האין ספור לאחת
עד שאחרונת הזעקות גוועת
והכוס מונחת על פרקט החופה
ודמעות החמות צורבות את לחייך
והאקסית המיתולוגית נטמעת בקהל
וזיק הבריחה האחרון שבך
מוסר לך את המפתחות
מבטיח שטעית
וכל מה שאתה רוצה
הוא לשבת איתו שם
ולעצור את הזמן
לנצח