למרות שנגמר ברע עצוב שאין לך מושג
שהצלת אותי מהתחתית של ה-לבד
משכת אותי החוצה והחזרת אותי לחיים
ובאשר לזה שאנ-לא עצוב, לזה את אחראית
אני שמח שהכרנו, שמח שיזמת
למרות שלצפות לסוף טוב היה מוגזם
נתת לי עוד זמן, הענקת לי מטרה,
החדרת בי תכלית ותקווה לנחלה,
נתת לי התחלה, שנהפכה לסוף
אבל הסוף לווה בעתיד שאני באמת רוצה לחשוף
נזכרתי איך זה להרגיש, במה אני נאחז
מדוע אני מתקדם, נזכרתי למה אני זז
למה לי לחוות, עכשיו מבין מה זה שווה
שעל אף שזה כבד חשוב לסחוב את ההווה
קצת נוטה להתמרמר וליפול לעומקים
בעל סטייה להתנחם בכך שדברים ריקים
אבל כרגע הריק מתמלא תקווה
והציניות מפנה לה מקום,
להרגיש זה מותרות
גם אם חייב לשים מעל הרגש העקר שלי קונדום