[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיכאל סברה
/
לא איסוג

איזה כיף
יש מה לאכול.



בעולם הזה רק אנחנו
זה לא כמו שהיה
הנהר הזה שאנחנו מנסים לצלוח,
שוטף אותנו אל הים
אנחנו נתקעים בעמוקים
ואנחנו נתקעים בגבהים
לא הייתה לי אפשרות לבחור,
את מה שאני עושה
כל העולם היה נגדי,
עד לרמה שטענו שאין לי זכות קיום
העולם מתעתע וראשי מסתחרר
האהבה הזאת סוחטת את הכוחות ממני
נאנק מכאב בגלל כנפיים שבורות
אומלל, אבל מאושר בפירורים
סיגריות ואלכוהול -
כמו תוקע מסמרים בארון הקבורה שלי
מת כל פעם מחדש
חי משינה לשינה
אחכה לך גם אלף שנה
צעד אחד קטן בכל יום,
העיקר להתקדם
לא איסוג עד הסוף
יודע שאת פוחדת וכאבך גדול,
אך אל תוותרי על עצמך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשהערבים רוקדים
המוזות מקשקשות
בטלפון עם
החברות שלהן
שעות על חשבון
בעליהן המסכנים
שאחרי זה צריכים
לשלם את חשבון
הטלפון המנופח
שלהן וגם לשמוע
אותן מתלוננות
על זה שהן לא
מקבלות מספיק
תשומת לב והן
מרגישות שזה לא
כמו שהיה פעם
ועוד כל מיני
שטויות
פוסטמודרניסטיות
שהן קוראות
ב"לאשה" שגם על
השטות הזאת
בעליהן משלמים
מדי חודש ועוד
הולכים לישון
בסוף עם כאבי
ביצים.


בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/11/23 12:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכאל סברה

© 1998-2026 זכויות שמורות לבמה חדשה