מדהים איך רגשות נהפכים לרסיסים של זיכרונות
ואיך רעבוני אלייך התחלף בצביעתך כפסל ריק של עקרונות
נאחזתי בהוייתך כחבל הצלה שלא ידעתי שצריך
סחבת אותי מבעד לשגרה במין שגשוג מדהים
ידעתי שהזמן יראה לי את החוויה אתך מבחוץ
אבל לא הבנתי עד כמה זה נחוץ
לימדת אותי כמה חזק אפשר להרגיש
וחזרתי על המנטרה שסוף רע הוא סוף קביל
אך כשהחלום איתך התנפץ
חזרתי להיות ילד
משתולל בתוך עצמי אך הבגרות שלי היא כלא
השתלחתי בחיפוש אחר מרגוע
אך בעצם קברתי אותך תחת הסחות
ובתוך שיחות הסרק וצביעתך כרוע
ההתגברות התרחשה בהבלחות
מה שלא עשיתי כנראה שזה עבד
ניסיתי לשכוח ממך
ניסיתי לשנות את דמותך
עד ששום דבר יפה בה לא נותר
הכול מהכאב על התעוררות מהחלום
הווה כל כך ורוד שהרגיש כעתיד שבא הלום
בא על סופו, וכעת, ממרום הזמן
אני אסיר תודה, ומקווה שאת גם |
