הִיא תָּמִיד הָיְתָה מְרַצָּה
כָּכָה אִמָּא שֶׁלָּהּ לִמְּדָהּ
מִמֵּילָא אֵין עָלֶיהָ אַף פַּעַם טְעָנוֹת
הִיא לֹא בִּקְּשָׁה כְּלוּם בִּשְׁבִיל עַצְמָהּ
וְאֵין מָנוֹעַ אַחֵר לָרְגָשׁוֹת
חוּץ מִלִּרְצוֹת אֶת חֶסְרוֹנָם שֶׁל אֲחֵרִים
מִמֵּילָא לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בִּכְלָל נָשׁוִי
הִרְגַּשְׁתִּי יוֹתֵר כְּמוֹ נִסּוּי
הַבָּסִיס מִבְּחִינָתִי לְקִיּוּם קֶשֶׁר
הַכֵּנוּת וְהַנְּכוֹנוּת לְהִפָּתַח
גַּם אִם יֵשׁ דְּבָרִים סְגוּרִים
זוּג אֲמִתִּי יָכוֹל לְדַבֵּר עַל הַכֹּל
וְזֶה חוֹבַת כָּל אָדָם לָעָשׁוֹת מָה שֶׁנָּכוֹן
אַחֶרֶת לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה חִבּוּר אֲמִתִּי
מֵעוֹלָם לֹא הָיִינוּ חֲבֵרִים
אֲנִי לֹא חָבֵר שֶׁל מְרָצִים