אני מאוורר חדרים
ומבשל את כל הדברים
הכי ביתיים
הכי אהובים עליה
אחר כך עומד כולי דרוך
על שביל בייתי
בציפייה לשובה
וכשהיא באה אני מאזין
לכל מילה
ובלילה בודק כשהיא
ישנה בבטחה במיטתה
ומרגיש ששום דבר מזה
איננו מספיק
ומחר בבוקר עם הזריחה
היא תצעד בחזרה
בשבילי המלחמה וההגנה
הרחק ממני
ציפורניי ירפו
ושיניי יסגו
ועיניי תעצמנה בשמירה
כי לא אוכל להגן עליה
כשהיא רחוקה
ואהיה יום אחר יום
כמו נמר בתוך כלוב
שמחכה לגוריו
החיים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|