בּוּז לְעַצְמִי-
רַק רוֹצָה לִישׁוֹן כָּל הַיּוֹם
אֵין לִי כֹּוחַ לִכְלוּם
רוֹצָה שֶׁקֶט, לִשְׁקֹעַ בַּחֲלוֹם.

בּוּז לְעַצְמִי-
אֲפִילּוּ אוֹכֵל לֹא מְכִינָה
סְתָם אוֹכֶלֶת עוֹד בַּמְבָּה
אוֹ מָה שֶׁיֵּשׁ, לֹא חָשׁוּב מָה.

בּוּז לְעַצְמִי-
אֵיזוֹ עֲלוּבָה
מְבַזְבֶּזֶת אֶת הַזְּמַן,
לֹא מוֹצֵאת עֲבוֹדָה.

בּוּז לְעַצְמִי-
שׁוּב הִבְטַחְתִּי הַבּוֹקֵר
שֶׁאֶהְיֶה פְּעִילָה וַאֲקַדֵּם תָּכְנִיּוֹת
אֲבָל עָבַר עוֹד יוֹם וְלֹא יָרְדוּ הַמְּש-ִימוֹת.

אֲבָל אוּלַי, רַק אוּלַי
זֶה בְּסֵדֶר שֶׁאֶקַּח לְעַצְמִי אֶת הַזְּמַן ?
כִּי עָבַרְתִּי טְרָאוּמָה, שֶׁאֲנִי מְעַבֶּדֶת,
קָרוּ לִי דְּבָרִים לֹא לָעִנְיָין
וּמֻתָּר לִי לַחֲמֹול עַל עַצְמִי
וּלְהַנְמִיךְ קְצָת צִפִּיּוֹת
לְחַבֵּק אֶת עַצְמִי עַד שֶׁאֶתְחַזֵּק
וְאוּכַל שׁוּב בְּאוֹשֵׁר לִחְיוֹת.

אוּלַי....


אני כל כך בטוחה שכל אחד יכול לזדהות, כי אין מישהו בינינו שלא
מרגיש כך לפעמים...