עם סיגריה על מפתן הכיור
דפקו לי את הראש בכיור פעם
גם בקיר
כמו יהודי יחף אני עדיין מייחל
פגעו בי
אבל לא הפסקתי להאמין במהות

אני יצאתי אל הרחובות
אל הרחובות התנ"כיים
אמרו שאני רואה עצמי כדמות תנ"כית
אמרו זאת לשלילה
אני הייתי מוכה גאווה

לרגע לא הפסקתי להאמין בנצח ישראל
באנשים מאסתי, זה נכון,
הם פגעו בי מאוד
תוכניתו של האל
אבל נצח ישראל לא ישקר
זה היה חתום בדם לבי
ומעולם, אפילו לרגע, לא חשבתי אחרת

יש שיבושים, בעיקר בתודעת הציבור
התקשורת אשמה, אמרתי
זה עמוק יותר
אנשים חיו את חייהם בארץ-ישראל,
בלי מהות ישראל
זה כאב לי
האם הם טיפשים או לא מבינים?

נפשי דבקה באלוהים,
עברתי הרבה תלאות
טעיתי הרבה, הייתי עיוור
הלוואי לא עוד, לא עוד

את דמי נתתי לישראל
כפי יכולתי
האמנתי תמיד בתכלית של עם ישראל
היו שיבושים ברקע, שיבושים בשידור
אנשים לא הבינו מה מול העיניים שלהם
הם לא הבינו אפילו מי הם

אבל התעקשתי, בקרח ודם
הטחתי את האמת מול עיניהם
הם לא רואים
בכיתי הרבה, גם על עצמי,
ליקטתי פירורים ושורשים כדי לשרוד
ידעתי שאלוהים עוד יחשוף זיו פניו
מעולם לא חדלתי להאמין

הם הכו אותי, הם ביזו אותי
הם קראו לי מפגר
בשתיים וחצי תאים במוחי,
שהם השאירו
פתחתי ספר תפילה ויהדות

תפילתי הייתה נאנקת
תפילת הייתה מיואשת
אבל נאחזה בקרנות המזבח
כמו מצורע אשר מתחנן על שארית חייו

ידעתי שישראל תפרח שוב
כמו זרע רקוב שהופך לתפארת
חסדי האל אינסופיים
מהשואה ומארצות ערב קמנו
אלוהים לא יזנח אותנו
נצח ישראל לא ישקר
אפילו שהדרך ארוכה,
ארוכה-ארוכה מאוד,
אבותינו לא איבדו תקוותם
לא אאבד גם אני.