במעטפת, קטנה ועגולה,
אוצר שמחכה להימצא,
הבוטן הצנוע, כה עמוק,
מתנה מהאדמה, עמוק באדמה.
צלוי, מלוח או עשוי לחמאה,
בוטנים, פינוק שאין כמותו,
תענוג פריך, חטיף להתענג,
פרץ של טעם שלא ינדנד.
באשכולות הם גדלים מתחת לאדמה,
במקום שבו שמש וגשם, הצמיחה שלהם מסתבכת,
הם נובטים באהבה, ללא כל עמל,
עדות לסליל המלכותי של הטבע.
מהשדות ועד המדפים הם מפארים,
בוטנים מעלים חיוך על כל פנים,
אגוז רב תכליתי בחיבוק אינסופי,
בארוחות ובקינוחים, מרדף קולינרי.
אבל מעבר לטעם, הערך שלהם עמוק,
בוטנים, מקור לחלבון לשמירה,
הם מזינים ומחזקים, בזמן שאנו קוצרים,
היתרונות הבריאותיים שלהם, סודות שהם מטילים.
הו, בוטנים, פלאים קטנים של עונג,
בקונכיות כל כך מוצקות, מגנים על מה שיש בפנים,
מתנה מהטבע, אוצר שאנחנו מחזיקים חזק,
עם כל ביס פריך, בלוטות הטעם שלנו נדלקות.
מקרקעות חוליות הם יוצאים, צמחים נמוכים כל כך,
עם עלים שמתנופפים במכת הרוח החמה,
פרחים זעירים מופיעים, מבטיחים מה לגדול,
ובקרוב, הבוטנים מתחת לאדמה יופיעו.
צלוי, מומלח או הופך לחמאה,
בוטנים מקבלים טעמים שגורמים לנו לבטא,
סימפוניה של טעמים, רפרוף קולינרי,
מ-מנות מלוחות ועד פינוקים מתוקים שאנו חונקים.
במשחק כדורסל, הם חטיף נצחי,
פיצוח קונכיות, לזרוק אותן בכישרון,
לזרוק חופנים לאחור, לעולם לא להתאפק,
בעודנו מעודדים את הצוות שלנו, בוטנים שומרים אותנו על
המסלול.
אבל בוטנים, קטניות יקרות, מכילות יותר מסתם קראנץ',
הם עמוסים בחומרים מזינים, חבורה בריאה,
חלבון, סיבים, ויטמינים, תחושה תזונתית,
תמיכה ברווחתנו בכל מאנץ'.
אז בואו נחגוג את החסד של הבוטן הצנוע,
בסלטים, מוקפצים או חיבוק של כריך,
מרכיב רב תכליתי, הוא תופס את מקומו הראוי,
הוספת טעם, מרקם וחיוך על הפנים שלנו.
בארץ של אדמה פורייה וקרני שמש,
איפה בוטנים גדלו, בשדות הם היו משחקים,
מגוללת סיפור על קטניה צנועה,
הבוטן, גיבור, שאנו נותנים לו כבוד.
פעם, בעבר רחוק,
מעט בוטן נבט, הקובייה יצקה,
מזרע זעיר הוא צמח גבוה וחזק,
המסע שלו התחיל, מנגינה של שיר.
מבעד לגשם ובשמש, הוא הצליח לעבור את הסערה,
שורשים חופרים לעומק, מוצאים מטרה, משנים צורה,
בכל יום שעובר, הוא הגיע לשמיים,
הוא מכוון גבוה, השתוקק לתפוס את הכוכבים חולפים על פניהם.
החקלאים טיפלו, באהבה ובדאגה,
מטפחים את הבוטנים, הם תמיד היו שם,
הם ידעו את ערכו, ערכו שלא נאמר,
אוצר לראות, סיפור שעדיין מתפתח.
מהאדמה, הוא הגיח, באשכולות הוא גדל,
שפע של בוטנים, זהובים ואמתיים,
בקונכיות, הם הסתתרו, סוד נמצא,
פותח אותם, אוצר משוחרר.
צלויים ומלוחים הביאו תענוג,
סימפוניה פריכה, טעם לרגש,
בכל ביס, פרץ של טעם כה מפואר,
הבוטן, גיבור, בידינו הוא נוחת.
בעתות רעב, הם הציעו הקלה,
חטיף בכיס, נחמה באבל,
עם כל קריסה, הם העלו חיוך,
תזכורת לשמחות פשוטות, מניסיון.
אבל ערך הבוטנים התעלה על הטעם,
מעצמה תזונתית, חיבוק בריא,
חלבון, ויטמינים ומינרלים שהוא נשא,
מזין את הגוף שלנו, את רוחנו זה ישקם. |