מֵעוֹלָם לֹא עָלִיתִי עַל רַכֶּבֶת הָרִים
אֲנִי ש-וֹנֵא פַּחַד
בְּש-ָרִי הוֹפֵךְ חִדּוּדִים חִדּוּדִים
מֵאֲנָשִׁים בְּלִי רַחֲמִים

לֹא מְסֻגָּל לִכְתֹּב דָּבָר
אִבּוּד ש-ֵכֶל מֻחְלָט
גַּם עַכְשָׁיו זֶה בְּמַאֲמָץ
מֵהַפַּחַד נִמְלַט

אֵין לְאָן לִבְרֹוחַ
וְסֵקְס לֹא עוֹש-ֶה לִי לִשְׁכֹּוחַ
וְאַהֲבָה כַּנִּרְאֶה שֶׁפִסְפַסְתִּי אוֹ מַשֶּׁהוּ
הָעוֹלָם הַבָּא מַגִּיעַ מָתַיְשֶׁהוּ

אֲבָל הָעוֹלָם הַזֶּה כְּבָר גָּמוּר
תַּגִּידוּ לִי אַתֶּם הַלֵּב שֶׁלָּכֶם לֹא שָׁבוּר?
וְכֵן אֲנִי מַאֲמִין בַּגְּאֻלָּה
וְלָכֵן אֲנִי מַאֲמִין ביתי וְלֹא אַחֲמִינַהּ