איזי ג'וי ריידר / טבור הזמן |
לאור ירח בודד בשמיי הלילה
ירח מהרהר ומתכסה תוגה
ונפשי חצויה
לילה מפיל דממה על הרחוב שלי
ובבית שקט כשאין רעש
איש לא צועק, איש לא מתווכח
חרון האף בשביתה
אני מושך שיר ועוד שיר מהרדיו
הגעתי לגיל זיקנה
בה הם קוראים לי אבא'לה
רואה את דמותי משתקפת בחלון הראווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|