גְּבוּלוֹת לָבְשׁוּ שְמָלוֹת מַדִּים
שוּלֵיהֵן כָּחוֹל לָבָן
הִקַּפְתִי אֶת עַצְמִי בְּאֶרֶץ קְטַנָּה
וְשַׁרְתִּי לָהּ שִׁירִים
כָּתַבְתִּי הִמְנוֹן לַמְדִינָה הַהִיא
הִמְהַמְתִי וְהִנְהַנְתִי לָהּ בְּיּוֹם חַגָּהּ
כָּך אֲנִי אוֹיֵב

מִזְרָח תִּיכוֹן יָשָׁן נִיטַח בְּמִשְאֲלוֹת
מִזְרָח תִּיכוֹן חָדָשׁ יוּרַט מֵהַשָּמַיים
מַעֲשֵי יַדַּיִיך מִנְקוּדוֹת שוֹלְטוֹת
נִקְבְּרוּ בְּפִירֵי מִנְהֲרוֹת הַדִּיבּוּרִים
וּמִכְשֶלֶת יִשְרָאֵל הוֹדִיעָהּ בְּתַדְהֵמָה

דַּע אֶת הָאוֹהֵב, אָמַרְתְּ לִי
דַּע אֶת הָאוֹהֵב



מוקדש לזלטה, מנרצחות מסיבת המוות ברעים