|
אף אחד לא הקשיב לו
זלזלו בדבריו
אטמו אוזניהם
לצעקותיו
היה להם נוח בכסאותיהם
רחבים רכים
מסביבם מכרכרים משרתים
איתם תמיד מסכימים
ראש העיר בשדרות
צעק וצעק
אין לתושביו עור של פיל
או עצבי ברזל
זלזלו במטחי הטילים
יום וליל
לאלה במרכז הם לא מפריעים
היו הם במשתה נצח נצחים
בהברקת דרגותיהם
ביוהרת מעמדם
ראש העיר בשדרות
יחד עם שאר תושבי עוטף עזה
לא יכלו לחור הגדול שנפער
המים פרצו הגיעו עד אחרוני הבתים
צבעם הפך לאדום
הדמעות יבשו
והם לא התביישו
על כסאם הם לא יוותרו
גהנום
גהנום שלא נגמר
בידי האוייב יש אוצר
לנו הוא זהב
להם הוא עפר |
|
|
יום בחייה של
ארנבת:
מוסיקה יפיפיה
נשמעת ברקע בזמן
שהמסך עולה,
ואנו רואים את
היער ביום קיץ
בהיר. שפנפנה
מרקדת לה
ומכרסמת באיטיות
שיח שנמצא
בסביבה. היא
הולכת בעצלות על
מצע העלים הרך.
פתאום היא
מתחילה להשתעל
ומתפגרת.
וודי אלן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.