אסנת אינציגר-אלון / לאהוב |
באות בשעות לא מוכרות,
נוהות אחרי כצל עובר
בין מסננות ידיי.
בנתיבים בהם פסעתי
היתה אהבה,פילסה
דרכה גם בצוקי עיתים,
בזרמים עמוקים של תודעה.
יודעת רוגע ימים
נוטף כדבש, סולח
בכדי לאהוב עד בלי די.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|