|
לא כתבתי שיר כבר הרבה זמן
יממה שלמה
אני אומר לה ולו שאת היום אני מתחיל
בכוס גדולה של אלכוהול
הם לא עונים
היא מתמסטלת מ-רגשות
על סיגריה כשרגליה פרושות לפניה
יש לי רגשות,
אבל אני לא מסוגל כמעט להרהר
הפסיכיאטרים לקחו לי את זה
דרך ההרהור שלי -
היא בזמן שאני כותב
לק צנוע על הציפורניים,
לא חצאית, מכנס קצר או תחתונים ארוכים
וסיגריה בין האצבעות
יש לה בעיות, הייתי שם
כמו להיות עקוד על לשון בטון
ולצפות ב-כל העולם קורס סביבך. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-לא...
-הא-הא, נפלת
בפח.
-איזה פח?
-נו, אבאש'ך
ערומקו? ואז אתה
עונה לא? ואז זה
כאילו יוצא
אבאש'ך ערום
כולו, כאילו?
-טו-הו-ב...
נניח...
-מה נניח?! נפלת
בפח, תפסיד
בכבוד.
-טוב, הפסדתי.
אז מה אני חייב
לך בתור
המפסיד?
-אתה חייב להגיד
מלא פעמים רצוף
ינתי פרזי.
פרופ' אפרוח
ורוד ופרופ'
אמנון ז'קונט
בעוד מפגש מוחות
מרתק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.