|
פעם שנאתי את הים
היום כבר למדתי לחבב אותו
הים הוא גלולת הרגעה ללחוצים
הים מפרנס ומאכיל חרוצים
הים מכנה משותף לזרים מוחלטים
ויופיו ממלא בחדווה מבטים.
יונים סועדות ונשים צועדות,
צעירים וקשישים בחולות מתפלשים
בגודלו, יגמד את כל המונומנטים
מורה טוב לחיים וכולנו סטודנטים
-------------------
הגיגי ים - יום כיפור תשפ"ד |
|
|
מאוד עצוב לי
שאביה האיום כבר
לא מכיר אותי,
אני יושב וניזכר
בתקופה היפה
שהייתה לנו,
זה היה הרבה
לפניי רצח
רבין!
מי חשב אז שמשהו
כזה יכול
לקרות!
ואני אפילו זוכר
איזו ג'ינג'ית
שסובבה לו את
הראש!
מצחיק איך נשים
מפרקות חברויות
של שנים!
יגאל עמיר, בטוח
מתמיד בנוסטלגיה
המשותפת לו
ולאביה הלא כל
כך איום כמו
שהוא חושב שהוא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.