פּוֹתֵחַ מַעְיָנוֹת אֲנָכִי
הוֹפֵךְ אָרֹךְ לְקָצָר וְקָצָר לְאָרֹךְ
מְרַדֵּד לְדִיּוּק הַבָּצֵק
בְּלִי שׁוּם מַעֲרוֹךְ

אֲקַצֵּר בְּמִלִּים וְיֵרָאֶה בַּיִת
בַּלְּבָבוֹת פֵּרוּשִׁים כִּנְחָלִים
אַאֲרִיךְ בְּמִלִּים וְיִבָּנֶה שְׁבִיל
אֶת הַדֶּרֶךְ לַמַּעְיָן הוּא מַנְחִיל

אָבִי לִמְּדַנִי אֻמָּנוּת נְקִיָּה
פּוֹתֵחַ מַעֲיָנוֹת שֶׁיָּפוּצוּ הַמְּקוֹרוֹת
מִשְׁתַּפְּרִים כָּל הַזְּמַן
מְתַקְּנִים טָעוּיוֹת

לְעַיֵּן בְּתוֹכָן עַד הַסּוֹף
בַּמִּרְדָּף אֶל שָׁרְשׁוֹ
בַּסּוֹף הַמַּיִם פַּלְּטוּנִי לַחוֹף
אַךְ חַשְׁתִּי אוֹתוֹ