|
גיר ורוד צהוב
אזרתי אומץ וקפצתי
למי הטורקיז
עשר שניות
אזרתי אומץ וקפצתי
אבא מחייך
להקות של שחפים
ואובלד שחור זנב
עטים על הלחם
החוף הזהוב,
הלגונה הלבנה -
אותו הצבע בדיוק
אני אוספת
את שבעת המינים
(במצלמה אם לא בפי).
בירה כשעורה,
נחשב?
שלא תיפח הרוח לעולם,
שלא תשמין אלא מנחת.
שליבך יהיה צלול כים,
שקט כקרקעית מתחת.
שייפרשו החלומות
מפרש או זוג כנפיים.
שבין צוקים ותהומות,
תמצא מפרץ או שניים.
יבוא השפל,
נקרת הצור
תוביל אל ההיכל.
העורק הכחול
יישאב אותך
אל לב הסלע.
והוא קטן,
ובו שמיים,
חוף וים.
בין הדגים,
אילן בודד
יהיה לך חופה.
בלב הלב
עוד מערה
חצי שקועה.
גם בה הים
עושה כבשלו,
כה קר |
|
|
... בכוונה אני
משאירה את הדלת
הימנית האחורית
פתוחה למחצה,
ומחכה לראות
אותם מנופפים
לי בהתרגשות
ועושים לי עם
הפה תנועות
של דג
באקווריום
משתוקקים...
אבל
אני לא מראה להם
שאני יודעת,
אני רק מעלה על
פני חיוך של
הכרת תודה -
ואז, כשהם כבר
לא בודדים-
משלחת אותם
לדרכם...
צפיחית בדבש
בטיזר לסלוגן
"כל האנשים
הבודדים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.