|
גודלתי בידיי זאבי שואה
והם השקו אותי במי סוכר
והאכילו אותי קוביות סוכר
ואת הירקות עטפו בסוכר
ואת הלחם האסור בדבש
וחלבה וצרור סוכריות
ושוקולדים כקינוח לנפש
הם סיפרו לי סיפורים משם
שהביאו לכאן
בשקט בשקט
ידעתי, כשנצא לצעדת המוות
נצעד ביחד לכל החיים |
|
|
"בקומך בבוקר
משתנך, פו" אמר
לבסוף חזרזיר-
"מה אתה אומר
לעצמך?"
"מה יש לארוחת
הבוקר?" השיב
פו. "ואתה,
חזרזיר, מה אתה
אומר?"
"אני אומר: מי
יודע מה יתרחש
היום."
פו הניע ראשו
מתוך הרהורים.
"אותו הדבר,"
אמר.
(פינקי חוזרת
קצת לילדות) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.