זר בן בלי בית / מה שנראה |
ילדים גדולים נראים לי קטנים.
אנשים קטנים לא באים טוב
בזווית של החיים.
לבוקר יש קרירות
של השקע בין שדייך.
אני רק מים ניתזים,
עינײַך צמרות.
אני מורד בו נחפזים
נתזים של אהבות.
ללילה יש בדידות,
מרחק גדול לאור.
עם בוקר בא השיר.
תחתית קשה כמו קיר
עוקפת את חיי. עלים
נושרים, דבוקה.
אני נושא בכל,
את מחכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|